חשבתי שדברים השתנו בשנים האחרונות, אבל משיחות שהתקיימו לאחרונההבנתי שהרבה טועים לחשוב שטיפול בשיאצו הוא 'נעימי', 'דומה לעיסוי'. מכניסים אותו למשבצת של טיפול שמתקן ליקויים בשריר שלד וכו'. רבים נרתעים וחוששים שמדובר במגע "קרוב מדי" ונמנעים ממנו. אז לא, לא ושוב לא.. (: מה כן? הדבר הראשון והחשוב ביותר : המגע של השיאצו – הוא …
מי שעברה אירוע טראומטי שפירק את ההגנות שלה. שהביא אותה למצב שהיא מרגישה לא שייכת לעצמה, לגוף שלה. שמרגישה שכל מה שהיא רוצה זה להתרחק ממנו כמה שיותר… וקיים בה כוח להגיע לטיפול בשיאצו, לצמצם את הפער שקיים בתפיסה שלה- שמגע שהוא אלים ופולש, למגע מכבד, קשוב ותומך. מי שבכוחות גדולים מוכנה לבוא ללמד את …
מדברים איתנו על חרדה כאילו היא משהו שאפשר פשוט לנשום אליו, לשחרר, או להעלים באמצעות מטה קסם. אז לא.. לחרדה יש שורשים עמוקים מאוד- אירועים ארוכי טווח, אירוע טראומטי משמעותי או אורח חיים מסויים שהטביע בנו אמונות, מחשבות ותפיסות לגבי עצמנו והסביבה. ממש כפי שלמערכת החיסון יש "זכרון חיסוני" והיא מגיבה כאשר ישנה חשיפה לחומר …
הגוף מדבר ללא מילים. הוא מדבר דרכי התמודדות, צורך קיומי, ופיצויים שנעשים ללא מודע על מנת להתמודד עם סבל, כאב, פחד וכו'. בטיפול אני מרגישה את הגוף מגיב-מתכווץ ומגייס את ההגנות, מייצר מחסומים באמצעות מתח, עצירת נשימה וכו' מגע תומך, שהות, קבלה, וקשר עם ההגנות והמחסומים מאפשרים להרפיה לעלות מבפנים. המקום החלש והפגיע מתחיל להיחשף …
כאשר אנחנו צריכות להיות בשליטה אנחנו מחזיקות את עצמנו ומכווצות את הגוף. אנחנו מחזיקות כדי שלא נתפרק,אנחנו מחזיקות כדי לשמור על עצמנו. אנחנו יוצרות מעטפת שמגנה עלינו, עוצרות את הנשימה, נועלות את הברכיים ונאחזות עם הרגליים בקרקע. שומרות על יציבות בכל מצב. אנחנו סגורות בתוך עצמנו. חנוקות. נאחזות. לאורך זמן ההחזקה הזו יוצרת כאב, כאילו …
המתנה שקיבלתי מהשיאצו היא ההבנה שמגע גם יכול להיות מכבד, לעזור להגדיר מחדש את גבולות הגוף החיצוניים והפנימיים. ליצור ביטחון ויציבות, לחזק, לתמוך ואז גם לשחרר ולהרפות. מגע יכול להיות מרחב להתבוננות כנה בדפוסים שהם חלק ממי שאת, ומאלה שאפשר להיפרד מהם כי הם שייכים לסיפור מהעבר-זה שאולי 'עיצב' את מי שאת כיום, אך הוא …