מי שעברה אירוע טראומטי
שפירק את ההגנות שלה.
שהביא אותה למצב שהיא מרגישה לא שייכת לעצמה, לגוף שלה.
שמרגישה שכל מה שהיא רוצה זה להתרחק ממנו כמה שיותר…
וקיים בה כוח להגיע לטיפול בשיאצו,
לצמצם את הפער שקיים בתפיסה שלה-
שמגע שהוא אלים ופולש,
למגע מכבד, קשוב ותומך.
מי שבכוחות גדולים
מוכנה לבוא ללמד את הגוף שמותר גם להיות בהגנה, ומותר גם לסמוך ולשחרר הגנות,
תחווה את הטיפול בעוצמה.
תחווה את הטיפול בעוצמה.
בנקודה הזו אני שם.
להזכיר שהפער כנראה תמיד יהיה קיים,
וגם לו יש מקום.
אבל יותר מזה :
יש לך מקום.
יש לך מקום.
הגוף הוא המקום הבטוח.
שלך, ושלך בלבד.
שלך, ושלך בלבד.
אעשה את הכל כדי שתהיי שם.
שתזכרי את זה בכל שלב בתהליך.
זה השלב הראשון בדרך להחלמה.
בדרך לגוף שהוא מרחב בטוח בשבילך להיות בו.
לחיות בו.
לצמוח בו בעוצמה גדולה.
.
.
הטקסט נכתב לאחר מפגש עם מטופלת,
שהעלה בי כל כך חזק את כל מה שאני בוחרת לעשות כחלק מהטיפול בשיאצו.
וכאן תמונה של ציפורים על הגג במעלה אדומים …
קחו את זה לאן שבא לכן, אבל תהיו יצירתיות
